<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן פ"ז</h1>
<h2>דף ז.</h2>
שאלת עוד על מה שאמר שמואל בפרק קמא דערכין [ז' ע"א] האשה שישבה על המשבר ומתה בשבת מביאין סכין וקורעין אותה ומוציאין את הולד ואמר רבא לא נצרכא אלא להביא סכין דרך רשות הרבים, ומדמחלינן עליה שבתא אלמא איהי מתה ברישא, וקשיא לך תינוק בן יום אחד נוחל ומנחיל [נדה מ"ג ע"ב] ואמרינן עלה בריש פרק מי שמת [ב"ב קמ"ב ע"א] דוקא בן יום אחד אבל עובר לא מאי טעמא דהוא מאית ברישא.
תשובה קושיא מפורשת היא בגמרא דערכין דגרסינן התם [ערכין ז' ע"א] אמר רב יהודה אמר שמואל האשה שיוצאה ליהרג מכין אותה כנגד בית הריון וכו' ואקשינן למימרא דהיא קדמה ומתה ברישא והא קיימא לן דולד מית ברישא דתנן תינוק בן יום אחד נוחל ומנחיל בן יום אחד אין עובר לא וכו' אלמא איהו מיית ברישא, ופריקו הני מילי לגבי מיתה דאידי דולד זוטרא חיותא עילה טיפה דמלאך המות ומחתכא להו לסימנים אבל נהרגה היא מתה ברישא, והוא הדין והוא הטעם בישבה על המשבר.
